התקשרו אלינו:054-900-1774

מעלון בבית משותף לאדם עם מוגבלות

מעלון בבית משותף לאדם עם מוגבלות

החוק מאפשר התקנת מעלון ברכוש המשותף עבור אדם עם מוגבלות, אך רק כאשר ההתאמה חיונית לנגישות, נעשית על חשבון המבקש ועומדת בדרישות תכנון ושימוש סביר. הזכות לנגישות גוברת על התנגדות בלתי סבירה של דיירים, אך אינה מוחלטת – ויש לאזן בינה לבין שמירה על זכויות הקניין של יתר בעלי הדירות.

מעלון בבית משותף לאדם עם מוגבלות – בין זכות לנגישות לבין פגיעה ברכוש המשותף

התקנת מעלון בבית משותף עבור אדם עם מוגבלות מעמידה זה מול זה שני עקרונות יסוד: מצד אחד, הזכות החוקתית לשוויון, כבוד ונגישות; מצד שני, הזכויות הקנייניות של כלל הדיירים ברכוש המשותף. המחוקק ניסה לאזן בין השניים באמצעות סעיף מיוחד בחוק המקרקעין, המאפשר ביצוע התאמות נגישות גם ברכוש המשותף – אך רק בתנאים ברורים ומוגדרים.

החוק קובע כי בעל דירה רשאי לבצע התאמה ברכוש המשותף אם הוא עצמו, בן משפחתו המתגורר עמו או שוכר מטעמו הוא אדם עם מוגבלות, וזאת לצורך הבטחת גישה בטוחה ועצמאית לדירה או לשטחים המשרתים אותה. מדובר בזכות חשובה, אך היא אינה בלתי מוגבלת.

כדי לממש את הזכות, יש לעמוד במספר תנאים: יש להציג חוות דעת רפואית או שיקומית המעידה על נחיצות ההתאמה, יש לקבל היתר בנייה אם הדבר נדרש על פי דיני התכנון, וההתאמה צריכה להיעשות על חשבון הדייר המבקש בלבד. בנוסף, החוק מחייב שמירה על שימוש סביר של יתר הדיירים ברכוש המשותף ומזעור הפגיעה בחזות הבניין ובתפקודו.

אחד הכלים המשמעותיים שהחוק העניק הוא סמכותו של המפקח על רישום מקרקעין להכריע במחלוקות. גם אם דיירים אחרים מתנגדים, רשאי המפקח לאשר את ההתקנה אם ההתנגדות אינה סבירה או מותנית בתנאים בלתי סבירים. בכך משקפת הפסיקה את רוח חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, המבקש לאפשר לאדם עם מוגבלות לחיות באופן עצמאי ושוויוני ככל האפשר.

עם זאת, בתי המשפט והמפקחים מדגישים שוב ושוב: לא די בעצם קיומה של מוגבלות. יש להוכיח שהמעלון או ההתאמה המבוקשת נחוצים באמת לצורך הנגישות הספציפית. כאשר ההתאמה חורגת מהנדרש, או כאשר היא משמשת בפועל לצרכים אחרים שאינם קשורים למוגבלות, תיטה הערכאה השיפוטית לדחות את הבקשה.

עוד נקבע כי הבקשה צריכה להיות מוגשת בתום לב, תוך התחשבות אמיתית בשכנים. שימוש בזכות לנגישות כדי לחסום מעברים, להשתלט על שטחים או לפגוע באופן משמעותי בדיירים אחרים – לא יזכה להגנה משפטית.

השורה התחתונה היא שמעלון בבית משותף הוא אפשרי – אך לא אוטומטי. מי שמבקש להתקין אותו חייב להראות שהוא אכן חיוני לנגישות, שהוא עומד בדרישות החוק, ושהפגיעה בדיירים האחרים היא מידתית וסבירה. האיזון בין נגישות לשמירה על הרכוש המשותף אינו פשוט, אך זהו האיזון שמנחה את המפקחים ובתי המשפט בבואם להכריע בסוגיות רגישות אלה.

אודות הכותב

עו״ד צבי הרשל אשכנזי מתמחה בסכסוכי בתים משותפים, ליקויי בנייה ומחלוקות בין דיירים ונציגויות. בעבר שימש כעוזר המשפטי של המפקחת על רישום מקרקעין בחיפה, ובמסגרת תפקידו לקח חלק בכתיבתם של כ־200 פסקי דין בתחום הבתים המשותפים.בעל תואר ראשון במתמטיקה וסטטיסטיקה, בוגר הפקולטה למשפטים באוניברסיטת חיפה ובעל תואר שני במנהל עסקים. יזם ואיש הייטק לשעבר, חשמלאי מוסמך, ומגשר ליישוב סכסוכים בדרכי שלום. עו״ד אשכנזי הוא בעלים של שיפוטי – המרכז לייעוץ משפטי וליישוב סכסוכי שכנים וליקויי בנייה, וכן של המותג “פרויקט הקופסה”.

בימים אלו הוא שוקד על כתיבת ספרו: “המדריך המלא לניהול הבית המשותף”. אם אתם מתמודדים עם סכסוך בתחום של מאמר זה – חשוב לפעול נכון כבר בשלב הראשון. אתם מוזמנים לפנות לייעוץ ולבחינת הדרך המתאימה למקרה שלכם.

054-9001774

077-9978330
www.ashkenazilaw.co.il
למאמרים ופרסומים נוספים בתחום הבתים המשותפים:

www.shiputi.org.il

זקוקים לייעוץ משפטי?

צרו איתנו קשר עוד היום לקבלת ייעוץ ראשוני ללא התחייבות

צור קשר עכשיו

💬 תגובות (0)

יש להתחבר כדי להגיב. התחבר כאן

טוען תגובות...