מצלמות אבטחה בבית משותף – מתי מדובר בהגנה לגיטימית ומתי בפגיעה בפרטיות?
מצלמות אבטחה הפכו בשנים האחרונות לחלק בלתי נפרד מהנוף של בתים משותפים בישראל. יותר ויותר דיירים מתקינים מצלמות בכניסות, במסדרונות, בחניונים ולעיתים גם מול דלתות דירות, מתוך רצון טבעי להגן על רכושם ולשפר את תחושת הביטחון. אבל כאן בדיוק נולד המתח: הרצון לביטחון מצד אחד, והזכות לפרטיות מצד שני. המתח הזה הוא אחד ממקורות הסכסוך השכיחים ביותר בין שכנים, והוא הגיע לא פעם לפתחם של בתי המשפט.
הנקודה הראשונה שבית המשפט בוחן היא האם מדובר בשימוש סביר ברכוש המשותף. רכוש משותף שייך לכל הדיירים, ולכן גם כוונה טובה אינה הופכת כל פעולה למותרת. בפסק הדין ת״א (חיפה) 45221-06-20 צינמן נ’ מרגלית נקבע כי כל שימוש ברכוש המשותף חייב להיות שימוש סביר, וכי שימוש הפוגע בזכויות של דיירים אחרים אינו יכול להיחשב סביר. המשמעות היא שגם התקנת מצלמה שנועדה “רק” להגנה יכולה להפוך לבלתי חוקית אם היא יוצרת פגיעה בדיירים אחרים.
כאשר מדובר בהתקנת מצלמה על קיר של הרכוש המשותף, הפסיקה נוקטת קו ברור. בפסק הדין ה״ט (חיפה) 56248-08-23 טישין נ’ נחום נקבע שאין להתקין מצלמה על קיר של הרכוש המשותף ללא הסכמת כל בעלי הדירות, מאחר שפעולה כזו חורגת מגדר השימוש המותר ברכוש משותף. הקיר, הלובי, המסדרון והחניון שייכים לכולם, ולכן דייר אחד אינו רשאי להציב בהם אמצעי מעקב באופן חד-צדדי.
המצב משתנה כאשר המצלמה מותקנת בתוך הרכוש הפרטי של הדייר. כאן, לכאורה, מותר לבעל הדירה להתקין מצלמה לצורך הגנה על דירתו, אך גם במקרה זה קיימות מגבלות ברורות. בפסק הדין ת״ק (כפר סבא) 23175-06-21 בטיטו נ’ שמיר נקבע כי על מי שמבקש להתקין מצלמה להוכיח שמיקום המצלמה וזווית הצילום אינם מתעדים את שאר הדיירים או את באי ביתם. כלומר, מותר לצלם את הדלת שלך, החניה שלך או פנים הדירה שלך, אך אסור שהמצלמה תעקוב אחרי דלת של שכן, המעבר שלו או האנשים שנכנסים אליו.
בית המשפט הדגיש באותו פסק דין שמצלמה שמצלמת באופן קבוע את דלת דירתו של שכן מהווה פגיעה בפרטיות. הפגיעה אינה רק תאורטית: היא יוצרת תחושת פיקוח תמידי, מאפשרת לדעת מי מגיע, מתי וכמה זמן הוא שוהה, ואף מעוררת חשש שבחלק מהזמן ניתן יהיה לראות גם את פנים הדירה. זו בדיוק הסיבה שבתי המשפט מתייחסים לנושא ברגישות גבוהה כל כך.
מן הפסיקה עולה כי התקנת מצלמות ברכוש משותף אינה מותרת באופן אוטומטי. ברוב המקרים נדרשת הסכמה מפורשת של כל בעלי הדירות, יש להוכיח צורך לגיטימי בהתקנה, והמצלמות חייבות להיות ממוקמות כך שלא יתעדו דיירים אחרים ללא רשותם. גם כאשר מדובר במצלמה שמותקנת ברכוש פרטי, חובה לוודא שזווית הצילום אינה פולשת לשטחים משותפים או לשטחים פרטיים של שכנים.
לכן, לפני שממהרים לתלות מצלמה בבניין, כדאי לעצור רגע, לבדוק את הפסיקה, ולנסות להגיע להסכמות עם שאר הדיירים. במקרים רבים, שיחה מקדימה טובה חוסכת סכסוך יקר ומתיש. מצלמה יכולה להוסיף ביטחון – אבל כשהיא חוצה את גבול הפרטיות, היא עלולה להפוך לעילה לתביעה.
אודות הכותב
עו״ד צבי הרשל אשכנזי מתמחה בסכסוכי בתים משותפים, ליקויי בנייה ומחלוקות בין דיירים ונציגויות. בעבר שימש כעוזר המשפטי של המפקחת על רישום מקרקעין בחיפה, ובמסגרת תפקידו לקח חלק בכתיבתם של כ־200 פסקי דין בתחום הבתים המשותפים.בעל תואר ראשון במתמטיקה וסטטיסטיקה, בוגר הפקולטה למשפטים באוניברסיטת חיפה ובעל תואר שני במנהל עסקים. יזם ואיש הייטק לשעבר, חשמלאי מוסמך, ומגשר ליישוב סכסוכים בדרכי שלום. עו״ד אשכנזי הוא בעלים של שיפוטי – המרכז לייעוץ משפטי וליישוב סכסוכי שכנים וליקויי בנייה, וכן של המותג “פרויקט הקופסה”.
בימים אלו הוא שוקד על כתיבת ספרו: “המדריך המלא לניהול הבית המשותף”. אם אתם מתמודדים עם סכסוך בתחום של מאמר זה – חשוב לפעול נכון כבר בשלב הראשון. אתם מוזמנים לפנות לייעוץ ולבחינת הדרך המתאימה למקרה שלכם.
054-9001774
077-9978330
www.ashkenazilaw.co.il
למאמרים ופרסומים נוספים בתחום הבתים המשותפים: